כוכבי הלכת
היסטוריה
לאורך ההיסטוריה האנושית, רבים ניסו לחקור את גרמי השמיים - כך נולד מדע האסטרונומיה. תת-ענף במדע זה אסטרונומיה פלנטרית חקרה את הגופים במערכת השמש בכלל ואת הפלנטות (כוכבי הלכת) בפרט. לאור המחקר והגילויים לאורך השנים הצליח האדם להבין כי כדור הארץ הוא לא מרכז היקום ועם הזמן המודל ההליוצנטרי הפך למודל המקובל על פני המודל הגאוצנטרי. עם פיתוח הטלסקופ חוקרי שמיים גילו כוכבי לכת חדשים כך שהרכב מערכת השמש בעיני האנושות שונה מספר פעמים:
דבר דומה התרחש כאשר בשנת 1930 התגלה בקצה מערכת השמש גוף חדש, פלוטו, אשר מיד נחשב ככוכב הלכת החדש - התשיעי במספר. מעמדו ככוכב לכת נשאר במשך 7 עשורים אך מעמד זה עורער כאשר בשנת 2003 התגלה גוף נוסף, מרוחק יותר, וגדול מפלוטו ב-5% - בשם אריס. תחילה רצו להגדיר את אריס ככוכב העשירי אולם הדבר חייב להגדיל את מספר כוכבי הלכת ל-13 היות שגופים מרוחקים נוספים שהתגלו התאימו להגדרה.
בשנת 2006 כונסו האסטרונומים מרחבי העולם תחת האיגוד האסטרונומי הבינלאומי, הגוף העולמי הרשמי האחראי על מדע האסטרונומיה, כדי להחליט האם להגדיל שוב את מספר כוכבי הלכת או לשלול את מעמדו של פלוטו. לאחר דיונים, ויכוחים והצעות שונות הוחלט לשנות שוב את הגדרת כוכב לכת ולהוסיף קטגוריה חדשה - כוכב לכת ננסי, שתתאים לגופים קטנים יותר כדוגמת האסטרואיד קרס, וכן הגופים הטרנס-נפטוניים פלוטו ואריס. בשנת 2011 פורסם על גילוי ראשוני שטרם אומת, של כוכב לכת שקוטרו מוערך בפי 10 מאשר צדק ובעל מסה פי 1.4 ממנו. שמו הזמני של הכוכב הוא Tyche והוא מצוי באזור עננת אורט.[3] אם הגילוי יאומת, יהיה צורך להגדיר מחדש את ההבדל שבין כוכב לכת לכוכב לכת ננסי אז ייתכן שמספר כוכבי הלכת יעמוד על 9 או שכוכב הלכת הננסי הגדול ביותר יהיה גדול מכוכב הלכת צדק.
בעולם המערבי שמות כוכבי הלכת במערכת השמש מבוססים על שמות האלים מהמיתולוגיה היוונית והמיתולוגיה הרומית. באירופה היו אלה היוונים שנתנו שמות לכוכבי הלכת הראשונים שהתגלו, אבל בשלב מאוחר יותר, בשל השפעתה של האימפריה הרומית ולאחר מכן השפעתה של הכנסייה הקתולית, כוכבי הלכת היו ידועים בשם הרומי (הלטיני) ולא בשמם היווני.
הרומאים אהבו את התרבות היוונית וחלקו איתם את אותה התרבות, אותם המנהגים ואותם האלים - רק בשמות שונים. רק בתקופה המאוחרת של הרפובליקה הרומית המשכתבים הרומאים שאלו את מרבית העלילות של היוונים ויישמו אותן על האלים שלהם. מאוחר יותר כאשר הרומאים למדו את האסטרונומיה היוונית הם נתנו לשבעת כוכבי הלכת את השמות של האלים שלהם:
2_כוכבי לכת במערכת השמש
מערכת השמש, כוכבי הלכת, חגורת האסטרואידים ושביט(לא בקנה מידה).
על פי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי (IAU) מערכת השמש מכילה 8 כוכבי לכת:
ניתן לזכור את סדר הכוכבים לפי המנמוניקה הבאה:
שיפוע ציריתרה מכך, כוכבי הלכת סובבים סביב עצמם על ציר מרכזי. משך סיבוב שלם של כוכב לכת סביב עצמו נקרא יום. וכל כוכבי הלכת סובבים על ציר בכיוון הפוך לכיוון השעון מלבד נוגה ואורנוס אשר סובבים סביב עצמם עם כיוון השעון. "יום" של כוכבי הלכת השונים מושפע מגורמים רבים, בעוד שיום בכדור הארץ אורך 24 שעות, בנוגה אורכו של היום אורך 243 ימי ארץ, ואורכו של יום על ענקי הגז אורך שעות בודדות.
מאפיין חשוב נוסף של כוכבי הלכת הוא שיפוע ציר (Axial Tilt) אשר קובע את הזווית של כוכב הלכת ביחס לקו המשווה של השמש. מאפיין זה משפיע ישירות על כמות האור שמקבל כל קוטב של כוכב הלכת, וכך נוצרות העונות של כוכבי הלכת ושינויי אקלים לאורך השנה. בצדק שיפוע הציר מאוד נמוך ולכן התנודות העונתיות שלו מינימליות. אורנוס לעומת זאת, בעל שיפוע ציר כה קיצוני עד שהוא נמצא כמעט על צידו.
היסטוריה
לאורך ההיסטוריה האנושית, רבים ניסו לחקור את גרמי השמיים - כך נולד מדע האסטרונומיה. תת-ענף במדע זה אסטרונומיה פלנטרית חקרה את הגופים במערכת השמש בכלל ואת הפלנטות (כוכבי הלכת) בפרט. לאור המחקר והגילויים לאורך השנים הצליח האדם להבין כי כדור הארץ הוא לא מרכז היקום ועם הזמן המודל ההליוצנטרי הפך למודל המקובל על פני המודל הגאוצנטרי. עם פיתוח הטלסקופ חוקרי שמיים גילו כוכבי לכת חדשים כך שהרכב מערכת השמש בעיני האנושות שונה מספר פעמים:
- 1543 - 6 כוכבי לכת (כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ, מאדים, צדק ושבתאי)
- 1781 - 7 כוכבי לכת (עם אורנוס)
- 1807 - 11 כוכבי לכת (עם קרס, פאלאס, יונו ווסטה)
- 1845 - 12 כוכבי לכת (עם אסטריה)
- 1846 - 13 כוכבי לכת (עם נפטון)
- 1851 - 23 כוכבי לכת (עם הייבה, איירס, פלורה, מטס, היגייה, פרטנופה, ויקטוריה, איגריה, איירנה ואבנומיה)
- 1852 - 8 כוכבי לכת (ללא האסטרואידים)
- 1930 - 9 כוכבי לכת (עם פלוטו)
- 2006 - 8 כוכבי לכת (ללא פלוטו)
דבר דומה התרחש כאשר בשנת 1930 התגלה בקצה מערכת השמש גוף חדש, פלוטו, אשר מיד נחשב ככוכב הלכת החדש - התשיעי במספר. מעמדו ככוכב לכת נשאר במשך 7 עשורים אך מעמד זה עורער כאשר בשנת 2003 התגלה גוף נוסף, מרוחק יותר, וגדול מפלוטו ב-5% - בשם אריס. תחילה רצו להגדיר את אריס ככוכב העשירי אולם הדבר חייב להגדיל את מספר כוכבי הלכת ל-13 היות שגופים מרוחקים נוספים שהתגלו התאימו להגדרה.
בשנת 2006 כונסו האסטרונומים מרחבי העולם תחת האיגוד האסטרונומי הבינלאומי, הגוף העולמי הרשמי האחראי על מדע האסטרונומיה, כדי להחליט האם להגדיל שוב את מספר כוכבי הלכת או לשלול את מעמדו של פלוטו. לאחר דיונים, ויכוחים והצעות שונות הוחלט לשנות שוב את הגדרת כוכב לכת ולהוסיף קטגוריה חדשה - כוכב לכת ננסי, שתתאים לגופים קטנים יותר כדוגמת האסטרואיד קרס, וכן הגופים הטרנס-נפטוניים פלוטו ואריס. בשנת 2011 פורסם על גילוי ראשוני שטרם אומת, של כוכב לכת שקוטרו מוערך בפי 10 מאשר צדק ובעל מסה פי 1.4 ממנו. שמו הזמני של הכוכב הוא Tyche והוא מצוי באזור עננת אורט.[3] אם הגילוי יאומת, יהיה צורך להגדיר מחדש את ההבדל שבין כוכב לכת לכוכב לכת ננסי אז ייתכן שמספר כוכבי הלכת יעמוד על 9 או שכוכב הלכת הננסי הגדול ביותר יהיה גדול מכוכב הלכת צדק.
בעולם המערבי שמות כוכבי הלכת במערכת השמש מבוססים על שמות האלים מהמיתולוגיה היוונית והמיתולוגיה הרומית. באירופה היו אלה היוונים שנתנו שמות לכוכבי הלכת הראשונים שהתגלו, אבל בשלב מאוחר יותר, בשל השפעתה של האימפריה הרומית ולאחר מכן השפעתה של הכנסייה הקתולית, כוכבי הלכת היו ידועים בשם הרומי (הלטיני) ולא בשמם היווני.
הרומאים אהבו את התרבות היוונית וחלקו איתם את אותה התרבות, אותם המנהגים ואותם האלים - רק בשמות שונים. רק בתקופה המאוחרת של הרפובליקה הרומית המשכתבים הרומאים שאלו את מרבית העלילות של היוונים ויישמו אותן על האלים שלהם. מאוחר יותר כאשר הרומאים למדו את האסטרונומיה היוונית הם נתנו לשבעת כוכבי הלכת את השמות של האלים שלהם:
- כוכב חמה נקרא אצל הרומאים מרקורי ואצל היוונים הרמס;
- נוגה נקרא אצל הרומאים ונוס ואצל היוונים אפרודיטה;
- מאדים נקרא אצל הרומאים מרס ואצל היוונים ארס;
- צדק נקרא אצל הרומאים יופיטר ואצל היוונים זאוס;
- שבתאי נקרא אצל הרומאים סטורן ואצל היוונים קרונוס;
- אורנוס על שם האל הרומאי אורנוס (מקבילו היווני: אואורנוס);
- נפטון על שם האל הרומאי נפטון (מקבילו היווני פוסידון);
2_כוכבי לכת במערכת השמש
.jpg)
 | ערך מורחב – מערכת השמש |
על פי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי (IAU) מערכת השמש מכילה 8 כוכבי לכת:
ניתן לזכור את סדר הכוכבים לפי המנמוניקה הבאה:
- My Very Eager Mother Just Served Us Noodles
- (אמי הנלהבת מאוד הגישה לנו כרגע אטריות).
- Mercury, Venus, Earth, Mars, Jupiter, Saturn, Uranus, Neptune
[עריכה] קטגוריות
כוכבי הלכת במערכת השמש סווגו על פי הרכבם לשלוש קטגוריות:- כוכבי לכת ארציים - אלו הם כוכבי לכת (וכנראה גם כוכבי לכת ננסים) הדומים בהרכבם לכדור הארץ. הם מורכבים בעיקר מסלעים מאחר שרוח השמש העיפה את מרבית החומר הנדיף שלהם. קטגוריה זו כוללת את חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים ואם מתחשבים בכוכבי הלכת הננסים קרס גם כן יכלל בקטגוריה זו יחד עם אסטרואידים רבים הנמצאים בחגורת האסטרואידים.
- ענקי הגזים - אלו הם כוכבי לכת המורכבים בעיקר מגזים והם הרבה יותר מסיביים מכוכבי הלכת הארציים. קטגוריה זו כוללת את צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון.
- גופים טרנס נפטוניים - אלו הם גופים שנמצאים מעבר למסלולו הנוכחי של כוכב הלכת נפטון. קטגוריה זו כוללת את כוכבי הלכת הננסיים פלוטו, אריס, האומיה, מאקה-מאקה ועוד.
[עריכה] קטגוריות משניות
חלק מהקטגוריות מתחלקות לקטגוריות משניות:- ענק גז - תת-קטגוריה של ענקי הגזים, שהם מסיביים יותר משאר ענקי הגזים ובעלי כמות גדולה של מימן והליום. לקבוצה זו משתייכים כוכבי הלכת הענקים צדק ושבתאי.
- ענק קרח - תת-קטגוריה של ענקי הגזים, שהם פחות מסיביים משאר ענקי הגזים ובעלי מחסור של מימן והליום. לקבוצה זו משתייכים כוכבי הלכת הענקים אורנוס ונפטון.
- פלוטינו - תת קטגוריה של גופים טרנס נפטוניים בתהודה מסלולית של 2:3 עם נפטון. לקבוצה זו משתייכים פלוטו, אורקוס ואיקסיון.
[עריכה] תת-קטגוריות של גופים מאותו סוג ואותה קטגוריה
- גמד קרח - תת-קטגוריה של כוכבי לכת ננסיים קפואים ושל גופים טרנס נפטוניים. לקבוצה זו משתייכים כוכבי הלכת הננסיים פלוטו, האומיה, מאקה-מאקה ואריס.
- פלוטואיד - תת-קטגוריה של כוכבי לכת ננסיים ושל גופים טרנס נפטוניים. לקבוצה זו משתייכים כוכבי הלכת הננסיים פלוטו, האומיה, מאקה-מאקה ואריס.
[עריכה] מאפיינים
כל כוכבי הלכת הסובבים את השמש נמצאים במסלול הפוך לכיוון השעון אם מסתכלים על המערכת כולה מעל הקוטב הצפוני של השמש. משך סיבוב שלם סביב השמש נקרא שנה. שנה של כל כוכב לכת תלויה במרחק שלה מהשמש - ולא רק שככל שהמרחק מהשמש גדול יותר יש מסלול ארוך יותר אלא גם המהירות של העצם איטית יותר היות שהוא מושפע פחות מכוח הכבידה של השמש.
מאפיין חשוב נוסף של כוכבי הלכת הוא שיפוע ציר (Axial Tilt) אשר קובע את הזווית של כוכב הלכת ביחס לקו המשווה של השמש. מאפיין זה משפיע ישירות על כמות האור שמקבל כל קוטב של כוכב הלכת, וכך נוצרות העונות של כוכבי הלכת ושינויי אקלים לאורך השנה. בצדק שיפוע הציר מאוד נמוך ולכן התנודות העונתיות שלו מינימליות. אורנוס לעומת זאת, בעל שיפוע ציר כה קיצוני עד שהוא נמצא כמעט על צידו.
